top of page
  • תמונת הסופר/תGidi Gur

דיור (לצמח) המשתכן


זה לא סוד, לכל מי שעוסק בצמחי מרפא ונדבק בוירוס (זה וירוס שאין לו חיסון או מרפא, למי שנדבק בו באמת), שחלק נכבד ומהנה הוא כל מה שמגיע מסביב לצמחים.

כאשר בית המרקחת של הטבע מגיע להתארח בבית המרקחת של המרפא, הוא נדרש בתנאים מסוימים על מנת ...."להמשיך לנשום" , צמחים, גם שהם יבשים, נושאים איתם איכות וחיים, אחרת, איך הם מרפאים אותנו?

אפילו מינרלים ואבני חן דורשים טיפול, ובסופו של יום בית מרקחת צריך ועד בית חזק:).


כיבוד הסביבה היא דרך חיים עבורי, וכיבוד וארוח הם יסוד התנהגותי, בדרך זו בחרנו לבנות את המרפאה, כך שכל אדם ירגיש בה מכובד ורצוי ולא פחות מכך אנו עושים מאמץ לארח את צמחי המרפא בכלים המתאימים.



לכל צמח יש "הוראות אחסון" מסורתיות, על מנת לשמר את איכותו, הלחות הטבעית שבו, או היובש הנדרש, חלק מהמצמחים נרתעים מאוויר, וחלק זקוקים לו. בבית המרקחת המסורתי אנו עושים שימוש בעץ, עץ איכותי המאפשר לצמחים לנשום, כדי חרס וקרמיקה, חלקם אטומים לאוויר וחלקם לא, ברונזה עם אטימה לאוויר, זכוכית ורק שאין בררה , פלסטיק (אבל זה לרוב בית זמני, הצמחי ממש, אבל ממש נעלים ששמים אותם שם).

באחד המגלגולים הרחוקים הייתי חלק מבית מרקחת של "עכשיו" ושם דרשו הרשויות- שקיות ניילון עם אטם, ארונות מתכת ומגרות, לך תסביר להם על דרישות הדיור של הצמחים... החלטתי לחזור לדרך המשי ולפשטות הנכונה.

אתגרים זה משהו אמביוולנטי בחיים שלי, אני ניצת מהם מהר ושועט קדימה בהתאם למזג הכולרי (לא כולרה אה?!) שלי (תאכלס המרות שלנו משפיעות מאוד על ההתנהגות שלנו) ואני יודע תוך כדי מרוצה שיהיה מחיר לא קטן, כך היה שהחלטתי להביא דיור לצמח המשתכן מלב טהרן.

כלי קרמיקה ייחודי (מתוך כמה סוגים שעושים באיראן ) לאחסון צמחים


אחד הדברים שהשאירו עלי חותם עמוק בסין היה הכניסה לבית מרקחת מסורתי, משהו בריח העץ, הצמחים שמתערבב באוויר, מעיר בי משהו שאין לי הסבר לו, העיניים נשטפות כלי חרס מאוירים, עיטורי עץ, כלי ברונזה אטומים שכל אחד נושא סוד כמוס של ריפוי.

החזרה מסין לארץ על דרך המשי היתה דרך הים , והאונייה העמיסה ממיטב העץ , הברונזה והקרמיקה של בית המרקחת הסיני, פשוט חשבנו שדיור לצמח המשתכן הוא המינימום שנוכל לתת לצמחים שבאים דרך כה ארוכה.

סגרתי קצוות שניסים קריספיל הביא ממרקש כדים מדהימים שנועדו לאחסן צמחי מרפא, המפגש בין שתי קצוות דרך המשי היה קוסמי, והחיבור בין הצמחים על דרך המשי הפך גם לחיבור אקלקטי בדיור של צמחי המרפא.

לא היתה בררה, באמת שלא...והצמחים שהגיעו מליבה של אסיה אמרו, אנחנו לא ישנים במעברות, זה לא יקרה, פלסטיק זה אנחנו, ומשם נפלה ההחלטה, המחקר והביצוע, להשלים את השכונה שלנו ואיתה את כלי האחסון על דרך המשי.

כלים לצמחים ממרקש וקצת צנצנות זכוכית "פושטיות" מפוקס הום :) (אחרי הכל צריך תרבות מקומית)


באיראן אמנות הקרמיקה מגוונת וישנן צורת הכנה מסורתיות, לכל צורת הכנה שם ייחודי ועיטורים יחודיים, לכל מיעוט אתני עבודה המייחדת אותו, מחקר מרתק בפני עצמו, האמנות היא נושא לבלוג בפני עצמו, מניח שגם לזה נגיע. הרשתי לעצמי מנסיבות שונות להתרכז בבזאר הגדול של טהרן ומשם להוציא שיכון שלם עבור צמחי המרפא שעושים דרכם על דרך המשי לארץ הקודש.

על סיפור ההמראה , הנחיתה ומה שמסביב נשאיר לסיפורים סביב המדורה ולא לדפי המרשתת :).


להעביר את אורחת הגמלים עם הקרמיקה העדינה מהבזאר בטהרן למדבר יהודה העלה מספר אגלי זעה

חלק קטן מהאוסיף שהגיע



אם מסתכלים ממש חזק ממרקש אפשר לראות את סין ברקע


לכל הפולניות שבדקו אבק בין הצנצנות, תקחו אוויר, זו משימה שאפילו פולניה קשוחה לא תעמוד בה, אנו עושים את המיטב:).





118 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page