חרדה היא אולי אחד מהמצבים הרפואיים השכיחים ביותר סביבנו, ונדמה כי היא נוגעת כמעט בכל אחד, ואם לא בך, אז סביר להניח שמישהו לידך.
המון, אבל ממש המון נכתב על חרדה, ההתמודדות איתה והטיפול הבא, בחרתי בנוסף לשפע הידע והעצות הטובות ששוכן שם בחוץ, לספר איך הרפואה הפרסית רואה את החרדה.
המשפט של הרופא המפורסם אל מאלכי-
“When physis is powerful enough to withstand the disease, it does not require the aid of the physician, as in the case of minor diseases that are self-healing” [Al-Malki]
הרפואה הפרסית רואה באש הגוף מכלול של תפקודים שבלעדיהם אין חיים, ה - PHYSIS (פיזיס) הוא הדבר הקרוב ביותר למלה אנרגיה והוא הכח שאנו נושאים מינקות ועד יומנו האחרון, הוא מכלול של רבדים שונים בגופנו , הפיזיס (PHYSIS) ואיכותו תלויה גם בששת הגורמים עליהם דנו בבלוג הקודם- שינה וערות, מנוחה ופעילות, אוויר, ריקון ואגירה, עקה ורגיעה, מזון ושתייה, היכולת של האדם לעמוד עם הסביבה (ולא כנגד הסביבה) היכולת של האדם להתמסר לתנועת גרמי השמיים (ולא בניגוד לגרמי השמיים) , זוהי קצה הפילוסופיה על כח החיות- הפיזיס, האנרגיה לראיית הרפואה הפרסית.
כל דבר בטבע בנוי יסודות- אוויר, מים, אדמה, ואש, כל איבר ורקמה בגופנו נושאים איכות דומיננטית כזו או אחרת, לכל יסוד איכות (מזג) שמאפיין אותו. אנחנו שונים אחד מהשני, והרכב המזגים \ האיכויות שלנו הוא ייחודי, ממש כמו מנת שף טובה, הרכב האיכויות שלנו הוא כמו ההרכב המיוחד של המטען הגנטי שלנו.
אוויר- חם ורטוב, המים - קרים ורטובים, האדמה- קרה ויבשה והאש- חמה ויבשה.
גם לרגשות יש איכות, כך, שמצבנו הנפשי (טוב או רע) גורם להשפעה על הפיזיס המקורי שלנו, וגורם לו לדינמיקה של תנועה בין איכויות הגוף השונות. למשל- פחד מקרר ומלחלח את הגוף, התרגשות מחממת ומייבשת, ושמחה מחממת ומלחלחת את הגוף.
רגע? מחממם או מקרר את מה? , התשובה לכך היא- את האברים שלנו, וההשפעה הראשונה היא על המח, הלב והכבד.

פטריית גאריקון מאיראן, נחשבת למנקזת מרה שחורה יעילה מאוד, אי אפשר לפספס את הדימיון למח
טרם שנבין מה עושה חרדה לגוף, נשאל את עצמנו מהיכן היא מגיעה? אינני פסיכיאטר או פסיכולוג בהכשרתי ,ואיני מתיימר לאבחן מצב נפשי כזה או אחר, אבל האבחון של חרדה מוצמד במהירות ובקלות למטופלים רבים במהלך הבירור הרפואי. בקליניקה אני מבדיל בין חרדה שמקורה בטראומה (כמו ארוע מכונן , מחלה, תאונה, קרב ועוד) לבין חרדה פיזיולוגית.
זו האחרונה משולה בעיני לחברת שילוח שמשאירה את החבילה באמצע הדרך והמקבל מגלה חוסר נוחות רבה באי קבלת החבילה, החבילה היא ההורמון (זה או אחר) והמקבל הוא הרצפטור, בפילטרים של הרפואה הפרסית- ההורמון הוא החום הטבעי של גופנו וכל תהליך השילוח הוא חלק מהפיזיס.
לכן, שגופנו מפתח חרדה זהו סימן (על פי רוב) שהמח, הלב והכבד מאבדים מהחום הטבעי שלהם, יוצאים מהאיזון המסויים של החולה (לכן- כל אחד מאיתנו מגיב ומייצר תסמינים שונים , בשלבים שונים) , והאברים אינם יכולים למלא את תפקידם המטבולי יצרני כנדרש, במקרה של חרדה- - קור ויובש הם דומיננטים יותר, לעיתים החרדה מלווה עם עצב והלחות גוברת עם הקור.
הרפואה הפרסית אינה מבדילה בין שתי סוגי החרדות שתארתי מעלה, והאבחון ניתן בהתאם להתנהגות, ולתסמינים נוספים כגון- פלפיטציות, אינסומניה, רעד, גזים מרובים, נפיחות בטנית, סחרחורות, ראייה מטושטשת, חוסר ריכוז ועוד תסמינים רבים שעלולים ללוות חרדה, דופק, לשון ושתן גם הם משמעותיים באבחון מדויק של החרדה.
מה מחפש הרופא המסורתי באבחון של החרדה?
* מהם הגורמים שגרמו להתקררות באברים?- האם זה רגש קיצוני (כמו בטראומה), אוכל עם איכות קרה?, העדר שינה או עודף בשינה?, חוסר בפעילות או פעילות עודפת מידיי? שהייה במקום ללא שמש ולחות רבה? שאלות מסוג זה ועוד רבות עולות ברצף הבירור.
* באילו אברים יש פגיעה? חרדה יכולה להיות דומיננטית יותר במח, בלב או בכבד, הטיפול שונה לכל איבר, כך גם תסמיני החרדה. למשל חרדה הקשורה יותר למח תהיה מלווה בסחרחורות, כאבי ראש, טשטוש ראייה ועוד, חרדה הקשורה לכבד תהיה מלווה עם כאבי בטן, יציאות לא סדירות, שיהוקים ועוד, חרדה הקשורה ללב תיתלווה לפלפיטציות, כאבים בחזה ועוד.
* כמה קר האבר וכמה יבשה או רטובה המרה שמזינה אותו? ישנן ארבע דרגות בתוך כל איכות, אלה קובעות האם יש או אין צורך בטיפול בצמחי מרפא או ששינוי התנהגותי ומזון מספיקים.
בחברה מסורתית, האדם מכיר מבית את הדברים "שמקררים" או "מחממים" ואם הבית חי את המסורת אל חיי היום יום (נושא לבלוג אחר שיבוא) יכול האדם לתקן רבות עוד טרם פגש את הרופא.
האבחון של הרופא המסורתי ידייק את האבחנה וממנה נמליץ על הטיפול הנכון, כאשר הבררה האחרונה בסדר העדיפויות היא טיפול תרופתי.
לרוב האבחנה של חרדה תהיה בתוך המעגלים הפתולוגים של כבד עם קור עודף, או מח עם לחות עודפת (או יובש עודף), ולב עם חסר בחום ויובש.
לרוב פתולוגיות אלה שייכות לעודף במרה שחורה ( יובש וקור) או עודף במרת הליחה ( קור ולחות עודפת) ולעיתים נדירות יותר חסר במרה צהובה ( חום ויובש).

אבן הלפיס , על פי איבן סינא מנקזת מרה שחורה בצורה היעילה ביותר.
המרפא המסורתי ישאף להדריך את האדם לתיקון ושיפור ששת היסודות על מנת להחזיר האיזון המופר לגוף ואת האיזון בין ארבעת האלמנטים והמרות המרכיבות את המבנה הייחודי של כל אחד מאיתנו.
דוגמאות כלליות להצעות שעשויות לשמש לריפוי חרדה:
אכילת מזון חם ומייבש עם מרת הליחה עודפת, כמו בשר כבש, אכילת מזון חם ולח אם המרה השחורה גברה, כמו מלון.
במידה ויש לחות מוגברת במח וקור עודף, נמליץ על קימה מוקדמת יותר והפחתת שעות שינה , השינה ביסודה מלחלחת ומקררת את המח.
נמליץ על פעילות גופנית על מנת להגביר חום ויובש
ננסה להדריך ולחפש דרכים להוסיף ריגוש לחיים, ריגוש גורם ליובש וחום וזה מבקר את מרת הליחה.
לעיתים נמליץ על ענידת תכשיט מאבן חן הנושא את האיכות ההופכית למחלה, נמליץ על קטורת מתאימה כמו שבר לבן.
אמבטיות עם צמחים או עיסוי עם שמנים על מנת לתקן את הקור והלחות או היובש שגורמים לחרדה.
עוד רבות העצות לשיפור אורח החיים טרם נטילת תרופות או צמחים אשר מבוססות על ששת העקרונות, כאשר השאיפה הבסיסית היא לפתור את החוסר איזון בעזרת הסדרת אורח החיים, טרם נטילת תרופות.

לשון הפר הפרסית נדונה בהרחבה בספר, אחד מצמחי המרפא הייחודיים לטיפול בחרדה בצורת הידרוסול
שכבר החלטנו לקחת טיפול בצמחים-
עד כמה חזקה צריכה להיות התרופה לחרדה ?
כל מחלה, היא חוסר איזון, היא יציאה מהנתיב הנכון של הגוף שלנו, כל חוסר איזון מעורר דלקתיות באתרים שונים, הדלקתיות יכולה להיות מתורגמת בעיניים המסורתיות , לאיזה איבר, איזו איכות בעודף או בחסר, מה דרגתה (אנו מדרגים כל איכות בסולם של 1-4, ולכל רמה יש 3 תתי רמות), לאחר התכלול יכול הרופא לבחור את הסממן הנכון שהוא יהיה ההופכי לחוסר איזון. (נשמע קצת מסובך, אבל לאחר תרגול מחשבתי זה מגיע בטבעיות).
השאיפה ברפואה פרסית לעבוד עם צמח בודד, העבודה עם נוסחאות (פורמולות) דורשת חישוב מדויק של המזג (ממש כמו נוסחה מתמטית), והשימוש בפורמולות נועד לתת פתרון רחב לחוסר איזון מורכב, חלק מהצמחים בנוסחה נועדו לתקן צמחים בעלי מזג חזק על מנת לא להשחית את איכויות הגוף, ישנן מאות נוסחאות קבועות שנותנות מענה כמעט לכל מצב קיים.
לדוגמא , אם יש אבחון של חרדה, עם קור בלב בדרגה שניה, קור בכבד בדרגה שניה ולחות עודפת ברמה ראשונה, ננסה להתאים צמח הופכי ומדויק למצב זה, שמגיע ללב ולכבד, ונושא את האיכות ההופכית למחלה.
במקרה כזה, מעבר להנחיות על שמירת אורח החיים על בסיס ששת העקרונות, ניתן לבחור סממן בודד, שיהיה הופכי לחוסר האיזון, במקרה זה הידרוסול של לשון הפר הפרסי (מיצוי בזיקוק של הפרח) ,יענה על חסר האיזון שנמצא, ההידרוסול נושא את האיכות הנדרשת , קל ללקיחה ותופעות הלוואי נדירות מאוד. באיראן השימוש בהידרוסול לשון הפר נפוץ מאוד לטיפול בחרדה, מרשמים רבים למצבים מורכבים יותר ניתנים בצורת לקיחה שונה על בסיס עלי לשון הפר הפרסי (KHAMIRA GAVZABAN).

פרי פתילת המדבר- צולם בעין גדי
צמחים עם מזג חזק יותר, כמו פירות פתילת המדבר (חמה בדרגה שלישית ויבשה ברביעית) עלולים בסבירות גבוהה להשחית את מרות הגוף בלקיחה פנימית ולייצר נזק (רעילות, רעילות למעשה היא חוזק המזג כלפי מרות הגוף, לכן יש צמחים שרעילים לבני אדם ואינם רעילים לבע"ח), ברפואה הפרסית יש תורה שלמה על "טיהור צמחים" על מנת לתקן את הרעילות טרם השימוש.
ברפואה האוננית בהודו (האחות הצעירה של הרפואה הפרסית) משתמשים בשמן קוקס למתן את היובש של הפרי ומעסים את שניהם על הקרקפת לחרדה המלווה בהיסטריה- החום והיובש ממותנים על ידי שמן הקוקוס, אך האיכות של הפרי כה חזקה שגם בשימוש חיצוני הוא משפיעה על המח, ומייבשת ליחה עודפת הגורמת לבלבול וחרדה קשה.
צורת הלקיחה של צמחים לטיפול בחרדה תלויה באיבר שמצוי בחוסר איזון, אם חוסר האיזון דומיננטי במח, הצמחים ניתנים בטפטוף לאף- כמו טיפות של שמן שבר לבן, אם חוסר האיזון דומיננטי בלב, אנו עושים שימוש במעין ריבה רפואית מותססת בשם KHMIRA, אם חוסר האיזון דומיננטי בכבד, אנו לוקחים צמחים בצורה של סירופ ללקיחה פנימית ומניחים רטיות על הכבד בשימוש חיצוני.
לאחר השיפור עם לקיחת צמחי המרפא, יש צורך להמשיך ולהקפיד על אורח החיים תחת ששת העקרונות למנוע הישנות, ואין צורך בלקיחה כרונית של צמחי מרפא ללא מטרה.

איך הרפואה הפרסית רואה תרופות כימיות נגד חרדה?
אנחנו כבר מבינים שלכל אדם יש איכות (מזג) ייחודי משלו, ואנחנו יודעים שגאוות התעשייה הפרמקולוגית היא באחידות החומר הפעיל (בניגוד לצמחים) לכן אנו בטוחים להגיד שההשפעה על כל אדם תהיה אחרת. כל שנותר ללמוד הוא מה "מזג" התרופה?
אם התרופה הכימית כדוגמת ציפרלקס- גורמת לעלייה במשקל, אנחנו יודעים שהיא חמה, לעיתים היא גורמת לכאבי ראש (לחלק מהאנשים) בעיקר לאילו שסובלים מיובש ואין להם סבילות למינון גבוה כלל, סימפטום כמו הזעה מגוברת משויכת לחום, הפרעות בשינה גם הן משויכות לעודף חום ויובש שמשפיעים על המח, יובש בפה משויך לחום, כך שאנו מבינים שציפרלקס היא תרופה חמה ויבשה, ככל הנראה לפחות בדרגה השנייה, כך שהיא מייצרת תופעות לוואי שהגוף "מסתגל" אליהן , אבל לרוב אינן חולפות.
התרופות הכימיות עשויות לתקן את חסר האיזון , אך עלולות להחמיר אותו במקרין מסוימים, הסיבה להישנות סימפטומים במקרה של הפחתת תרופות או הישנות החרדה נובעת מכך שחוסר האיזון הבסיסי לרוב אינו משתנה, הריפוי "האמיתי" נעשה בסופו של דבר שהגוף חוזר (לא מוחזר) לאיזון.
לכן הליכה, עבודה פיזית, שהייה בטבע, תמיכה חברתית, מזון איכותי, שינה טובה, הוכחו באין סוף מחקרים ככלים יעילים לטיפול במצבים נפשיים לא פחות מטיפול פסיכיאטרי.
כמובן שניתן בעזרת הכלים של הרפואה הפרסית, לטפל בתופעות הלוואי של התרופות במקביל לנטילתן, אך זהו נושא אחר, לדיון אחר.
לסיכום, המשפט המפורסם של אל מאלכי בתחילת הבלוג מצביע על דרך החשיבה, לפעול בכל דרך להסדרת אורח החיים על כל ששת הגורמים שמוזכרים בבלוג הקודם- תקליטי חדש https://www.persianmedicine.guru/post/%D7%AA%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98-%D7%97%D7%93%D7%A9
וכאשר בוחרים בטיפול תרופתי, יש לעשות זאת בכובד ראש , תוך הבנה גדולה מאוד באיזה אדם שוכנת החרדה ולא איזו חרדה שוכנת באדם.
בספר בעצם כתוב איך להשתמש בצמח? לחרדה