29 באוק׳ 2022זמן קריאה 3 דקות

ממעמקים קראתיך

העבודה ברפואה המסורתית טומנת בחובה לא מעט היסטוריה ואת הזכות להתבונן כיצד ראו את החיים האנשים שחיו כאן לפניינו. אחד המשפטים היפים מכתביו של היפוקרטס-

“Life is short and the Art of medicine long, the occasion fleeting, experience fallacious and judgment difficult”. [Hippocrates, 469 - 399 BCE].

יש מי שחושב שהדור שלנו גילה את הכל והמדע כל כך מתקדם שהוא למעשה מבטל את מה שנלמד והתגלה במשך אלפי שנים, המשפט של היפוקרטס (זה שהרופאים נשבעים את שבועת הרופא) ממצא אולי את תמצית ההבנה כי הידע אינו נקטע, החיים שלנו קצרים מכדי להבין את הכל, ובטח שלהתעלם מתובנות העבר עלול להיות מטומטם (סליחה על השפה).

היום כל אחד מקליק בגוגל, מזהה, משתף, חוקר , מצליב וחשוף לכמויות מידע טוב יותר או טוב פחות, בעבר, זכות זו לא היתה קיימת והפרט, היה חייב להתמסר למורה, לספר ולדרך, כמובן ממש כמו הרבה דברים בחיים שהעיניים רואות פחות, הדימיון עובד יותר, מניח שאיני צריך לשכנע אתכם בכוחו של הדימיון לייצר מציאות.

בחוקרי את קנון הרפואה של איבן סינא, מספר צמחים וחומרים גרמו לי להרגיש כי אני נשאב לסרט הרפתקאות ישן שמצית את הדימיון, אחד מהם הוא האמברגריס, זהו למעשה חומר המופק בכיס המרה של לוויתן הזרע, החומר נודע לסייע לו לעכל את המזון ובעיקר תמנונים (ככל שאנו מבינים) ולעיתים מקיא הלוויתן את החומר, לכל פרט יש מגרמים בודדים ועד עשרות בודדות של קילוגרמים.

בקנון הרפואה מתאר איבן סינא שהגיע לאחד הכפרים במפרץ הפרסי והוא מתבונן במקומיים עומדים על החוף בשעת סערה ואוספים את האמברגריס שנפלט לחוף, איבן סינא מתאר ואומר שיש מי שחושב שחומר זה מגיע מיבשות רחוקות שטרם התגלו וחיים בהם יצורים גדולים וקצף ההפרשות שלהם נישא בים, ויש מי שחושב שהחומר עולה ממעיינות בקרקעית הים.

ציור של יונה הנביא בבטן הלוויתן, האנושות בנתה את עצמה על סיפורים עם דימיון גדול משל איבן סינא

ממשיך איבן סינא ומתאר כי לחוף נפלטים גושים בגדלים שונים, אלא נאספים ונמכרים כתרופה.

אבן סינא מוסיף וכותב שהסוג האפור הוא האיכותי ביותר (תערובת של שחור ולבן), הבא באיכות הוא הכחול ואחרון הוא הצהוב, השחור הוא הנחות ביותר. אמברגריס שחור נלקח מקיבתו של הלוויתן המת.

האמברגריס חם בדרגה השנייה ויבש בדרגה הראשונה, הוא שימושי למבוגרים מכיוון שהוא מחמם אך לא מייבש יתר על המידה, הוא משמש בעיקר לטיפול במוח ובפתחים.

הוא משמש ברפואה הפרסית לחיזוק הלב, הכבד והמוח, כמו גם מועיל לקיבה, ומועיל באופן כללי לכל מחלות מזג קר. הוא משמש כנוגדן (טריאק), רק אנשים בעלי מזג קר ורטוב יכולים להתשמש בו על מנת למנוע נזק לדם.

כיום במרבית מדינות המערב אסור המסחר באמברגריס מכיוון שערכו הרב גרם לציד מסחרי של הלוויתן, דבר נוראי לשעצמו, חלק ממדינות אסיה כמו מלזיה והפיליפינים ממשיכות לצערנו בציד.

אינני יודע מה אתם מכירים על איראן או על תרבות הצמחים שם, אך באיראן לא ניתן לקבל כל צמח כל השנה, עדיין נהוג בה תרבות ליקוט (90% מהצמחים) מגיעים מהטבע מליקוט ורק בעונה ניתן להשיג את הצמחים המתאימים, ולשמרם למשך השנה.

אני מתנגד גדול לכל הרג או ניצול של בעלי חיים על מנת להפיק מזון או לערוך ניסוי רפואי, עם זאת, לא ניתן להתעלם מערכו הרב של האמרגריס בעולם הרפואה ובעיקר למחלות שונות של המוח, ובדרך שלא חסכנו מאמץ אספנו מחופי המפרץ הפרסי את החומר הטוב ביותר שנפלט בטבעיות לחוף, לא קשה לזהות בשווקים חומר שנלקח מציד, בגלל הצבע שלו , לא רק שהוא לא מוסרי, הוא גם הרבה פחות יעיל.

על האמברגריס לא כתבתי בספר הזה , אבל יש לו פרק ייחודי בספר הבא שאני כותב על הרפואה האויגרית,

השימושים הקדומים ביותר ברפואה הפרסית שמורים בספרות של הרפואה האויגרית:

מייצר ויובש, הארומה שלו מיטיבה עם הפתחים, מחזקת את המוח, משפרת את הזיכרון והקוגניציה, מזינה את הרוח ומשפרת את החשק המיני. טמפרמנט- דרגה שנייה חם ויבש, ארומטי. משמש בעיקר לטיפול במחלת מרה ליחה הפוגעת במוח. הכוכב ששולט הוא מאדים (מעניין לא?).

אמברגריס שלוקט במפרץ הפרסי, ערבוב של אפור ולבן מאשר את החומר כפליטה טבעית וכאיכותי ביותר

בספרות הקלאסית הפרסית, האויגרית ובראיונות שערכתי למרפאים בדרום איראן, ליקטתי כמות מרשימה של מרשמים לטיפול במחלות של מרת הליחה ובעיקר למחלות מח. על מינונים, מרשמים, תחליפים ואסטרולוגיה רפואית שלו תוכלו לקרוא בכרך הבא על רפואה אויגרית.