top of page

על הרפואה הפרסית

תמונת הסופר/ת: גידי גורגידי גור


הרפואה הפרסית במילה אחת היא - "עולם".

זהו ערש התרבות שקשור אלינו בכל כך הרבה מובנים, ההחלטה לכתוב את הספר בעברית ורק לאחר מכן לתרגמו לאנגלית נבעה מהקשר העמוק שיש לעם היהודי עם האימפריה הפרסית, השפה, התרבות ואפילו השפעה דתית שחלקנו הגדול אינו מודע לה, אפילו שמות חודשי השנה בלוח העברי.

בימים אילו אנו נבחנים על ידי קרנות תרבות באירופה למימון תרגום הספר לאנגלית, בדיוק מתוך ההכרה בחשיבות לחשיפה תרבותית והבנה שזו דרך יעילה להפחתת חוסר הבנה תרבותי שעלול ליצור מתחים בין תרבותיים.

תערוכת איורים מהספר בגרמניה




מוריו של הרמב"ם היו רופאים פרסים, קהילות היהודים מאפגניסטן, הודו, איראן, איטליה, יוון, ספרד, מצרים ומרוקו כולן למעשה תרגלו את הרפואה הפרסית, למעשה, אחד מספרי המקור והמחקר הגדולים של הספר שלנו הוא עותק מדויק של "קנון הרפואה" של איבן סינא שתורגם לעברית במאה ה 12 והיה ספר "טקסט" ללימוד רפואה בקהילה היהודית באיטליה. נוסיף שזהו ספר הרפואה המפורסם ביותר בעולם שמהמאה ה 10 ועד היום נעשה בו שימוש בלתי פוסק.


הרפואה הפרסית היא חלק מתפיסה שנקראת TIBB , רפואה בערבית ובפרסית, שיטה המבוססת על תורת המרות, ארבעת האלמנטים, ששת היסודות, ואינה מוגבלת לרפואה בלבד, אלא, לפילוסופיה, פסיכולוגיה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, מזון ועוד, בהתאם לתקופה והתרבות השלטת נשאר החותם.


במרחב שבין יוון לסין התפתחו בו-זמנית מערכות רפואה מסורתית שונות אשר נשענו כולן על רעיון ארבעת יסודות הטבע, אך הושפעו בנפרד מהתרבות המקומית: הרפואה היוונית, הרפואה הפרסית, הרפואה האוּננית, האיוּרוֵדה והרפואה הטיבטית.

ממצאים ארכיאולוגיים מוכיחים שהרפואה באיראן התקיימה כבר לפני 8,000 עד 10,000 שנה. על רצף ההתפתחות שלה יהיה נכון לציין גם את התקופה הקדומה והתקופה הקדם-אסלאמית, אז הציג הזֶנְד-אָוֶסְטָה תיאורים רפואיים בראייה זורואסטרית, וכן למאה השלישית לספירה, אז נוסדו פקולטה ללימודי רפואה ובית חולים לימודי בגוֹנדי-סאפּוּר וסביבם התקיימה מערכת רפואית חיה ועובדת שהיתה מתקדמת מזו שהתפתחה ביוון; נקודות ציון אלה מראות כי הרפואה הפרסית היתה קיימת הרבה לפני תור הזהב שלה במאה ה-9, וכי היא התפתחה גם במקביל לרפואה היוונית וגם בהשפעתה, כפי שניכר מכתביהם של א-ראזי ואבן סינא, המצטטים לעיתים קרובות רופאים יוונים.

בעשורים האחרונים עבר משנתו של אבן סינא אקדמיזציה, וניתן ללמוד אותה באוניברסיטה כענף של מדעי הרפואה; הרפואה המסורתית הפרסית מוכרת רשמית באיראן, ונלמדת במשך 5 שנים עד לקבלת ההסמכה. במקביל למשנתו של אבן סינא, התפתחו ברחבי איראן וברחבי האימפריה הפרסית זרמים נוספים של רפואה עממית פרסית, שאינם נלמדים כיום באקדמיה. הרפואה העממית שונה בכל אחד מחלקיה של איראן, בזכות ריבוי המיעוטים האתניים (לוּרים, כורדים, תורכים ועוד), הבדלים באקלים, הרגלי תזונה וכמובן חברות הצומח, אך לא פחות מכך – בזכות המסורת המקומית של מרפאים שעוברת מדור לדור. כרך זה מביא בעיקר את המשנה שנתפסת כרפואה מסורתית איראנית (Traditional Iranian Medicine, TIM), אך על הקורא לזכור כי בפועל יש הרבה תורה רפואית ופרקטיקה רפואית מעבר למוזכר בספר שלנו.


ספר האנטומיה המאויר הראשון נכתב על ידי רופאים פרסים, בית החולים הראשון הוקם על ידי פרסים, האלכוהול ותכונות החיטוי שלו התגלה על ידי רופא פרסי והרשימה עוד ארוכה….




תצוגת אופנה של חלקי פתילת המדבר


כאשר האימפריה היוונית שלטה, קודם לאמפריה הפרסית, השפעתה על המרחב היתה גדולה והקשר בין הרפואה הפרסית ליוונית הוא בלתי נפרד ומפרה, ואפשר להגיד כי הרפואה הפרסית היא הרפואה המסורתית של אירופה, אשר קבלה את עיצובה תחת האמפריה הפרסית. כאשר עלתה האימפריה הפרסית, רופאים מוכשרים ביותר כמו ראזי, איבן סינא ואחרים העלו את קרנה של הרפואה הפרסית (שהיתה קיימת עוד בתקופת בבל) לרפואה המרכזית במרחב, ספרות עשירה, בתי חולים ובתי ספר הביאו את הרפואה הפרסית לתרבויות שונות במרחב ושם היא לבשה צורות שונות, עם הכיבוש המונגולי ירד קרנה של האימפריה הפרסית והיא המשיכה לחיות ולהתפתח כרפואה אוננית בהודו וכרפואה אויגרית במערבה של סין.

למעשה הרפואה הפרסית היא רצף בלתי פוסק של ניסיון שידע עליות וירידות בהתאם לעלייתן וירידתן של אימפריות ועמים, אך הצורך בריפוי ומזור מעולם לא פסק ושמר את גחלת הרפואה חיה ונושמת עד היום.

בפרק ההיסטוריה בספר אנו סוקרים על פני 40 עמודים את התפתחות הרפואה הפרסית על ציר הזמן.

הרפואה הפרסית , ה TIBB היא רפואה מוכרת על ידי ארגון הבריאות העולמית ומשמשת כרפואה מסורתית למאות מיליוני בני אדם במרכז אסיה, הודו, דרום ערב ודרום אפריקה.

בימים אילו אנו פועלים לאישור תוכנית לימודים חובקת לרופאים ומטפלים באירופה להכרת ה tibb, בעידוד ממשלת אוזבקיסטן והאקדמיה שלה, אגודת איבן סינא הגדולה בעולם, סגל הוראה בכיר מהודו, איראן, טורקיה, דרום אפריקה ועבדכם הנאמן.

הרפואה הפרסית או ה TIBB נלמדת כיום באוניברסיטה ומתורגלת בבתי חולים במדינות שונות, היא רפואה רשמית באיראן, הודו, פקיסטן ומדינות נוספות, והיא קשורה אלינו קשר רב מרפואות מסורתיות אחרות המקובלות בארץ ישראל.



איור של נשים מלקטות זעפרן מתוך הספר


הבנת הרפואה הפרסית מעלה יתרונות רבים לנו כמטפלים ו למטופלים שלנו באורח החיים :

1 . הבנת התזונה בעיניים מסורתית , למעשה, קל לרובנו להתחבר לתזונה אשר מגיעה מערש התרבות של רובנו, הבנת מזג המזון, סוגי המזון, דרך האכילה , צומות , ולא פחות התנהגות שעשויה לסייע לנו רבות להבין את הצורך באורח חיים בריא , וקל יותר להטמעה מאורח החיים הסיני לדוגמא .

2 . רוב צמחי המרפא שמקיפים אותנו מחוברים אלפי שנים לניסיון כתוב ונגיש, ואם נסיר את עיניינו מנמל אשדוד או שדה התעופה, ונפנה צפונה , מזרחה ודרומה נגלה כי רפואה מסורתית חיה ונושמת מצפון אפריקה , חצי האי ערב וכל המרחב האסיאתי , למעט מזרחה של סין, כל המרחב נוגע ביסודות ה tibb בפרקטיקה המסורתית, מדינות כמו עיראק, וכל המדינות הדרומיות שהיוו את ברית המועצות לשעבר כמו אזרבאיג'ן, טג'יקיסטן ועוד רבות (משם הם מכירים את המומיו , שהוא בעצם מילה בפרסית), טורקיה על הרפואה האנוטולית שלה ו… זוהי למעשה הרפואה המסורתית של אירופה, ועל כך אנו עמלים בימים אילו ולחדש את תנועת המידע וקצת מהשיירות.

3 . חומרי הגלם מעולם הצמחים הופכים יקרים משנה לשנה, מגבלות יבוא וסכסוכים פוליטיים מאמירים את מחירי השילוח, ורפואת הצמחים אינה רפואה עממית וזולה, זה שייך לעבר.

שימוש בחומרי גלם מקומיים והשפעה על הרגולטור יכולים להנגיש לכולנו את השפע הזמין סביבנו.


פרחי חריע


4 . החייאת מסורות שהן חלק מהתרבות שלנו, מעודדות תהליכים תרבותיים רחבים יותר, אילו עשויים לתרום להתפחות קולינרית, מוסיקלית, ספרותית ועוד, אילו תורמים לאורח חיים בריא ויציבות חברתית, בעיקר במדינה כמו ישראל שהמשבר הזהותי בה חריף.

חיבור תהליכי ריפוי לשורשי מסורת יש בהם יתרון בהזדהות האדם ותהליך הריפוי כמו גם תמיכה חברתית.

החייאת המסורת והכרתה, עשויה לסייע לנו להכיר את "האויב" שמשווק לנו כל היום בערוצי החדשות, והרי רק הכרה וקרבה תרבותית יכולה לזרוע זרעים של שלום עתידי.

5 . אולי הנקודה המשמעותית ביותר, רפואת ה tibb, היא גם הרפואה היהודית, אחת השאלות המרכזיות שכל מטפל בישראל צריך לשאול את עצמו, מהי הרפואה המסורתית שלנו?

התשובה רחבה, ושנים רבות דימיתי אותה לתל ארכיאולוגי של שכבות ששלטו בארץ , וכל שכבה השאירה את חותמה.

היום אני נכון להגיד, שכל השכבות ששלטו בארץ היו מבוססות tibb, ללא יוצא מן בכלל .

ואנחנו כעם הספר ומתוך התרבות והדת היהודית הטמענו ופיתחנו את ה tibb בהתאם למסורת והמקום בו ישבנו , ללא ספק גדול הרופאים היהודית , הרמב״ם , תרגל את הרפואה הפרסית , היה תלמידם של רופאים פרסים , ואין צורך להוסיף על השגיו.


פרחי לשון הפר הפרסי, צמח אנדמי לאיראן


בפעם הבאה שיעלו צמד המילים ״רפואה פרסית״, תקיוותי כי מחסן הקישורים שיעלה בראש, אינו מצומצם למשהו עתיק, אלא, לרפואה המסורתית מפותחת שהיתה שלטת מתוניס ועד הודו , שהיתה בסיס לרפואה הקונבנציונלית של ימינו, של רפואה שהיא חלק בלתי נפרד מהתרבות היהודית, של קולינריה עשירה ומאוזנת, והיא רק חלק מאוצרות תרבותיים שאנו עושים בהם שימוש ואפילו לא יודעים, ולבסוף היא כלי ריפוי חי ונושם על פתח דלתנו.


על כך ועוד הרבה, תוכלו להרחיב בספר.




221 צפיות2 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

2 Comments


Guest
Aug 29, 2022

מרגישה שמחה

תיש כל כך הרבה טוב וזה כיף ממש שאתם משתפים אותנו בכל הטוב הזה

מבחינתי חלום שהיתגשם ספר חיים מלבלבים תודה

Like

seffih
Aug 27, 2022

פשוט מרתק מה שעשיתם!

Like
bottom of page