תקליט חדש
איור של איבן סינא מלמד מתוך הספר
כאשר אדם יוצא מאיזון, מאבד את בריאותו או את אמונו בגוף ובנפש, הוא מבקש מזור, רובנו ממהרים לחדר הרופא, לבדיקות דם, חלקנו מצהירים "מהיום אני אוכל בריא", חלקנו מתחילים לרוץ, ויש אפילו מבינינו שבאים אל הרופא המסורתי ומבקשים טיפול- תן לי צמח, תן לי מרשם צמחים שיקח את זה ממני, שישמור עלי, שיעשה אותי בריא. מי לא מכיר את זה?
האם זו תודעת ריפוי נכונה? הורגלנו לחשוב שנוכל להמשיך ולעשות כל מה שעשינו, להמשיך לחשוב איך שחשבנו ולחזור לאיזון, כלומר - לבריאות. השגרה העמוסה שרובנו נתונים בה, הלחצים הכלכליים, שעות העבודה המרובות, החדשות והמדיה שמזרימים מידע ורעש בלתי פוסק, האור שמאיר את חדרינו עד השעות הקטנות, המסכים המרצדים עם תכנים משתקי תודעה, כל אלה , משאירים לנו מעט מאוד זמן לחשוב, לחשוב בכלל, לחשוב לעומק, להקשיב לגוף, ולהרהר, מאין באמת מגיעה הבריאות שלנו?
כאשר אני יושב לשולחן האבחון עם מטופל חדש, אני מדמה זו ברוחי לטיסה משותפת ליעד לא נודע, היעד עולה דיי מהר תוך כדי השיחה, אינני מנסה למצוא בשיחה את הצמח הנכון, המחט הנכונה , או את הדבר היחיד שממש אבל ממש אסור לי לאכול, או...מה הכי חשוב שאוכל, אלא, את המפתח האישי של מי שיושב מולי, מכיוון שהדלת לעולם הריפוי מצריכה מפתח, ואת זה נוכל למצוא , רק שנאזור אומץ לעמוד מול הראי ולהתבונן פנימה, המפתח הזה, שמצוי ברופא השוכן בכל אחד מאיתנו, הוא היכולת להתקדם לנתיב האיזון.
מישהו חייב להגיד ובצדק, "תשמע, רעיון נחמד, אבל איך זה מסביר הוויה של ילד חולה?" ושנבקש מילד חולה לעמוד מול ראי ולהתבונן פנימה אל שנותיו הקצרות שהוויותו התמימה טרם התקלקלה?
לפני שנענה על השאלה הזו, אני רוצה לפרוס כיצד הרפואה הפרסית רואה את יסודות הבריאות, למה הרפואה הפרסית מציעה לתת תרופה רק כמוצא אחרון, ולמה עלינו לחשוב היטב טרם נטילת תרופות, צמחים ומזון והשפעתם על האיזון העדין של גופנו.
אני חוזר לשולחן האבחון, שם אני פוגש אנשים נפלאים ממגוון תרבויות, ואני נהנה לומר בכל פעם שאני מאמין "במכתוב", לפעמים אני מקבל חיוך מבין ולפעמים גבה מורמת, ואני מסביר ש"המכתוב" הוא הדרך, ולכל דרך יש רוחב, ויש טווח החלטה ורצון חופשי, אבל זו הדרך שלך ואינך יכול לרדת ממנה, ולא משנה כמה תבקש.
ו"המכתוב" אינו שונה ממפה אסטרולוגית, אדם נולד ברגע מסוים, מתחת לכיפת כוכבים מסוימת ועל מקום מסוים על האדמה, ומשם נגזרת דרכו, הוא יכול לבחור, לשנות, אבל הדרך היא שלו ואינה דומה לאיש אחר.
ו"המכתוב" והמפה האסטרולוגית אינה שונה ממבנה ה DNA שלנו, יש לנו קוד גנטי, ויש לנו וריאנטים בגנים שלנו , שיש להם פוטנציאל להתפתח למוטציות , שלהן יש פוטנציאל לגרום לנו לחלות. ואם אדם היה יודע מה מכיל הקוד שלו, וכמה אפשרויות קלקול קיימות, חרדה הייתה עלולה להיות מרכיב גדול בחיינו, אבל זה הקוד הוא רק תסריט, ולחיים , או בשמם האחר "הבמאי" יש דרך להכתיב כיצד התסריט ישוחק, כיצד הדרך שלנו מתחת לכוכבים תראה, או איזה "מכתוב" יש לנו.
כאשר ראיינתי מרפאים ממרכז אסיה, שברחו ממולדתם, נרדפו ועזבו מאחור הכל, סיפרו לי על הסבא שהיה רופא גם כן, והיה עושה טרם התחלת הטיפול "מפה אסטרולוגית" ובוחר מתי להתחיל לטפל במחלה, מתי ואיזה תרופה לתת בהתאם לזמן...ואני חושב ואומר בליבי, המפות האילו קשות להכנה, ולאחריהן מגיעה מיומנות גדולה של לקיחת דופק, התבוננות בלשון, התבוננות בשתן, בצואה, תשאול ולבסוף האבחון נולד, והאם המפות הללו הן לא הדבר הכי קרוב שהיה להם למפה הגנטית?
לחבריי המרפאים הסינים, האם האדם הוא לא המפגש בין שמיים לאדמה? האם אין במפגש הזה את כל המידע?
ועולה ההבנה, מדוע בעולם הקדום, הרופאים לא היו רק רופאים, הם היו אסטרונומים, אל כימאים, פילוסופים, משוררים, חוקרים, ולא רק לשמור על נקודת מבט רחבה ככל האפשר על יסודות האיזון שבבריאה.
אז מהם יסודות האיזון שאדם נדרש בהם על פי הרפואה הפרסית?
ששה גורמים سته ضروریه (setah zaroriah) סביבתיים והתנהגותיים שיש להם השפעה על בריאות האדם. בעת בדיקת המטופל, על הרופא לקחת בחשבון את כל הגורמים הללו ואת השפעתם על גוף האדם בבריאות וגם בחולי.
אוויר ('hawaهوا): האוויר יכול להיות לח, יבש, חם, קר, גשום ועוד, ולאיכויות אלה השפעה על בריאות האדם גם כאשר אין זיהום אוויר כלל. לדוגמא- אדם הגר בסמוך לים יחשף ללחות גבוהה יותר מאדם הגר במדבר או בהרים, הלחות משפיע על בית מגוריו, בגדיו והמזון שהוא צורך, בעיות עיכול כמו שלשולים ומחלות עור נפוצות יותר במקומות אלה, אך איכות העור של האנשים נשמרת טוב יותר. נמצא במקומות שונים באיראן צורות בנייה שונות ואף מיטות שונות המתאימות למזג האוויר ונועדו לשמור על בריאות של האדם.
גם קרינה, אבק, עשן הם גורמים מרכזיים שלא הכירו בעבר ומשתייכים לקטגוריה זו.
מזון ושתייה (ma'kul o mashrubمعقول و مشروب ): איכות המזון וכמותו משפיעים על הבריאות, כמו גם זמני האכילה ומידת ההתאמה בין מזג האדם למזון שהוא צורך. בעבר היו הרעב והמחסור מנת חלקם של רבים, וגם מי שתייה נקיים לא היו מובנים מאליהם, אך כיום רוב הבעיות הקשורות למזון נובעות מעודף בו. אדם הגר ליד מעיין הרים שופע ונקי קטנים סיכוייו ללקות במחלות הנובעות מאדם ששותה מברז וצנרת חלודה.
איכות המזון, המזג שלו ביחס לגופנו, הנטייה לסגל מזונות על בכמויות גדולות ולחשוב שאנו אוכלים בריא, כאשר הזנת על לעיתים רבות גורמת מחלות, גם שאנו חושבים שאנו אוכלים בריא, למשל- הגשת מלון כקינוח בסוף ארוחה גורמת לפגיעה קשה בספיגת המזון.
זה לא רק האם המזון שלי עם או ללא חומרי הדברה, עם או בלי דשנים, אנטיביוטיקה, הורמונים, אלא, האם הוא מתאים למזג שלי?
תנועה ומנוחה (حرکت و سکون بدنی harakat o sukun badani ): עבודה קשה או העדר תנועה משפיעים שניהם על זרימת הדם והמרות. איזון בין תנועה מספקת ומנוחה הולמת חשוב לשמירת הבריאות.
אדם שממעט לזוז אינו מייצר חום בגוף וכמות המרות כמו מרת הליחה ומרה שחורה עלולות לגדול ולייצר פתולוגיות כמו גידולים שונים, מחלות לב.
אדם שאינו נח כלל וחסר בשעות שינה מתיש את מרת הדם ואת יכולת הכבד לייצר מרות חדשות דבר העלול להוביל לחרדות ומחלות צרכניות שונות.
זוהי הנקודה הכוללת גם את קיומם של יחסי מין בריאים.
מושג המרות נידון בהרחבה בספר, אבל המדע הוכיח כי תנועה בלתי מספקת מעודדת דלקתיות , וגם עודף בפעילות גופנית עלול לייצר נזקים, היכולת שלנו להגביל את עצמנו בעבודה ולדרוש לעצמנו מספיק מנוחה נכונה, אינה פשוטה כלל.
עקה ורגיעה (harakat o sukun nafsaniحرکت و سکون نفسانی ): לחץ נפשי ועקה היו קיימים מאז ומעולם ואינם מנת חלקו של האדם המודרני, ורק אופי העקה השתנה לאורך ההיסטוריה. למען הבריאות, יש להשתדל לשמור על אורח חיים רגוע ומתון, ועל הרגלי חיים נכונים. הרפואה הפרסית שמה דגש גדול על רגיעה והמנעות מעקה (סטרסס) כחלק חשוב מאוד משמירת האיזון, בספר ישנן דוגמאות רבות כיצד צמחים מסייעים לאיזון פתולוגיות מסוג זה.
זו אולי הנקודה המרכזית ביותר באורח החיים שלנו היום, ואנו נוטים לפעול תחת סטרסס בצורה נורמטיבית, מבלי להבין שאנו חיים בשטח אויב מעבר לגבול והסיכוי להפגע מאוד גבוה, דווקא שנרגעים.
שינה וערוּת (nowm o yaghzeنوم و یقظه ): הרפואה הפרסית מדגישה את הצורך בשעות שינה מסודרות, ואת ההבנה כי אנשים בעלי מזג שונה זקוקים לכמות שונה של שעות שינה. שינה לא סדירה או שינה עודפת פוגעת בתפקודי המרה והגוף. לדוגמה, אדם בעל מזג של מרת הליחה זקוק לשינה מרובה יותר מכל האחרים, ומחסור בשעות שינה ישפיע על בריאותו בצורה חזקה יותר מאשר על אדם בעל מזג של מרה שחורה.
אגירה וריקון ( استفراغ واحتباس estefragh wa ihtebas): ריקון שתן וצואה מן הגוף הוא אחד מיסודות האבחנה ברפואה הפרסית – צבע, ריח, מרקם, צמיגות ומראה ההפרשות משקפים את מצב המרות בגוף. לפי הרפואה הפרסית, במערכת העיכול מתבצע העיכול השני, ויכולתה התקינה לאגור כדי לספוג היא חיונית למניעת פתולוגיות דוגמת שלשול או עצירות. מערכת השתן אחראית על פינוי הנוזלים מהגוף ועל תפקוד תקין של הכליות, ולכן שיתון מוגבר או עצירת שתן הן בעיות המעידות על חוסר באחד התפקודים הבסיסיים של גוף האדם.
יסודות אילו הן הבסיס לבריאות על פי הרפואה הפרסית, וההתיחסות לכל אחד מנקודות אלה נדונה ארוכות בספרים השונים של הרפואה הפרסית, והן חלק בלתי נפרד מהתרבות הפרסית, ניתן להתעמק בהן רבות, אבל הפיכתן לתפיסת בריאות בסיסית המכילה את אורח חיינו, היא הבסיס למציאת המפתח.
ששת יסודות אילו אשר העלתי מעלה, הן השאלות הראשונה שעלינו לשאול את עצמנו , כאשר אנו מבקשים לחזור לבריאות, לא איזה צמח לקחת, או כמה טיפולים לעשות, או איזה כדור וכמה מ"ג.... ראשית עלי לשאול:
האם האוויר שאני נושם נקי?
האם אני אוכל ושותה בצורה מסודרת? האם אני אוכל אוכל שנכון לגוף שלי?
האם אני זז מספיק? אולי אני עובד קשה מידיי ולא נח מספיק?
כמה לחץ לוקח חלק בחיי? האם אני מתרגל רגיעה? האם אני יודע מהי רגיעה?
האם אני ישן טוב? האם אני ישן מספיק? אולי אני ישן יותר מידיי? האם אני ערני שאיני ישן?
האם השתן והיציאות שלי סדירות?
כמובן שלכל עקרון יש מספר רב של שאלות שיכולות להקיף, אך, בבואנו לבחון את הבריאות שלנו והשאיפה לשמור עליה, ראשית עלינו לבחון בעצמנו נקודות אילו, להשתדל לאזן אותן, לרוב הדרך לאיזונן אפשרית בעבודה עצמית, או בהדרכה מקצועית ללא כל צורך בהתערבות תרופתית, ולעיתים גם בצורך של התערבות תרופתית, שמירת עקרונות אלה, תסייע רבות בקידום ההחלמה והחזרה לאיזון.
תפקידו של הרופא ברפואה הפרסית להדריך את המטופל כמורה דרך לשמירת עקרונות אילו, תפקידה של החברה לסייע למסגרת ולמשפחה לתת את התמיכה לקיומה של הדרך. ולכן זוהי רפואה מסורתית שנעוצה בתרבות ואינה יכולה להתקיים כלשונה ללא תפיסת דרך החשיבה.
גלישת עננים בדרכי הבשמים . צילום אירוס חיון
אז איך זה יכול להיות שילדים חולים?
יש סיבות רבות העלולות להשפיעה על ילדים עוד מבריאות הוריהם, תקופת העוברות, הזנה בילדות, תרופות, עקה, זיהום אוויר (כולל קרינה שלא הכירו אך שייכת לקטגוריה זו) . וכאשר ילד חולה, עלינו לפעול להחזירו לאיזון כמה שיותר מהר ולמצוא עבורו את המפתח, זו אמנות בפני עצמה שדורשת רופא קשוב במיוחד.
וככל שקשור לנו , עולם המבוגרים, נגיד תודה שהגענו עד פה, ונזכור שמלאכת השימור היא משימה משולבת "במכתוב" שלנו.
עלינו לזכור שהיכולת לחתור לבריאות ולאיזון היא דרך יומיומית ואינה משימתו של האדם החולה, וזוהי החלפת התקליט- צמח יכול לתקן (לפעמים) מחלה, אך אינו יכול לתקן את הסיבות למחלה, פה, האחריות רק עלינו.
לכן, שנשאל בשעת מצוקה או רגיעה, מה עלי לעשות על מנת להישאר בריא, בחנו בסבלנות את ששת העקרונות של הרפואה הפרסית לפני שתחפשו עוד תרופה על מדף התרופות.
אל תשאלו איזה תוסף לקחת, מה הכי טוב בשבילי, אלא, תספרו עד 6, לאט, עשו סדר ומשם תתחילו לפתוח דלתות.