מה לרפואה הפרסית וצפון איטליה? ואיך כמעט עברתי לגור עם איבן סינא.

מלאכת איסוף החומר לספר נמשכה שנים רבות, ונסמכה על שני מישורים עיקריים, המישור האנושי, המפגש עם מרפאים, המפגש עם אנשי האקדמיה המובילים את הרפואה הפרסית באיראן ומחוץ לה, והמישור השני, הוא הספרות הכתובה. האינטרנט רחוק מלספק קצה בכל שקשור ליסודות הרפואה הפרסית, וזו מתחלקת לספרות שפורסמה טרם המהפכה האיסלאמית וזו שלאחריה, כאשר ספרים רבים וטובים אינם מצויים כיום בחנויות הספרים והיה צורך לאתרם בספריות פרטיות. לאמלק את החלק המעניין של הסיפור מחוסר בררה, במקביל לזמן שמדינת ישראל דאגה להבאת מסמכי ארכיון הגרעין האיראני, נהלתי מבצע פרטי משלי שסיומו מאות ספרים , חלקם נדירים מאוד מאיראן, חלקם מאוספים פרטיים של אספנים ורצון טוב של אנשים מהצד השני.

הספרות כולה בפרסית, מיעוטה בערבית ומהווה בסיס איכותי למידע התיאורטי שמופיע בספר.

הרפואה הפרסית מכילה בתוכה מאות של ספרים המסכמים ידע קדום אל תוך תקופת הזהב סביב המאה ה 9 ועוד רבים אחריה , רופאים מפורסמים יותר ומפורסמים פחות, כתבו ספרים רבים, בספר הבאנו אסכולות שונות מתוך הרפואה הפרסית משכבות זמן שונות.

ללא ספק הרופא המפורסם ביותר הוא איבן סינא, מחבר ספר הרפואה המפורסם ביותר בעולם, עד היום, "קנון הרפואה", מיהו?

בכל הנוגע לרפואה בעולם האיסלאם יש דמות אחת המסמלת את הבשלת תהליכים מורכבים אלה עד לפסגת המאמץ האינטלקטואלי, וגם את השפעתו המתמשכת. זהו אבן סינא, מחבר קאנון הרפואה.

אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן סינא (אביסנה, 1037-980) היה מלומד רב תחומי, רופא ופילוסוף יליד מרכז אסיה, שנחשב מאז לסמכות עליונה בענייני רפואה. הוא ביטא לא רק את הבשלתו של גוף ידע פרסי-הלני תחת מארג תרבות האסלאם, אלא גם את קיבועה של סמכות מדעית ורפואית שעתידה למשול בתחומה עד סף העידן המודרני. מאות הכתבים הידועים שחיבר בנושאים שונים מייצגים את דמותה של ההשכלה הפרסית-מוסלמית במלוא תפארתה.

המַגְנוּם אוֹפּוּס הרפואי של אבן סינא הוא קאנון הרפואה (אל קאנון פי אל טיב), שנכתב בשלבים במהלך נדודיו הארוכים ממזרח איראן למערבה. בחמשת ספריו מכיל הקאנון תמצות שיטתי ומאורגן כהלכה של מכלול הידע הרפואי הידוע בזמנו. מעבר לבסיס התאורטי הנדרש כולל הידע המרשים שבו עסק אבן סינא בספרו מידע חשוב על מחלות מידבקות, מחלות מין וכן הפרעות נפשיות והטיפול בהן.

שיטת הקִטלוג של הקאנון, וחלוקת המשנה שנקט אבן סינא, מדגימים סדר ובהירות מרשימה בכל הנוגע לסידור הידע שנצבר על מבנה הגוף האנושי והרכבו, אבחון תסמינים מקומיים ואזוריים וקטלוג שיטתי ונקי של חומרי רפואה, תכונותיהם ושיטות הכנת מרשמים מורכבים. בנוגע ל"מטריא מדיקא" של הקאנון, בשני הפרקים העוסקים בטיפול תרופתי מונה אבן סינא מבחר מרשים של כשמונה מאות תרופות וכשש מאות וחמישים מרשמים מורכבים, רובם צמחיים, ובתצורות מגוונות הכוללות אבקות, שמנים, סירופים, גלולות וכדומה.

קנון הרפואה היה מספרי הרפואה המובילים ביותר והחשובים ביותר מתור הזהב של האימפריה הפרסית ועד המאה ה 16 במקומות רבים לאורך דרך המשי ומחוץ לה, הספר שימוש ללימוד רפואה באירופה , חלקים נרחבים ממנו תורגמו גם לסינית. האור ניצת בעיני שמצאתי פקסימיליה (שחזור מדויק) של קנון הרפואה שתורגם מפרסית לעברית בשנת 1279 על ידי רבי נתן המאתי, הוא היא הראשון לתרגם את קנון הרפואה במלואו, לפני כן היו חלקי תרגומים אבל לא תרגום שלם לעברית. האיורים אופיניים לתקופה באיטליה ומיוחסים לLeonardo da Besozzo ו- Cristoforo Cortese, האיורים מתארים סצנות שונות מעולם הרפואה ובית המרקחת.

בין הסצינות שהפכו את הכרך למפורסם ניתן למנות בית מרקחת איטלקי מהמאה ה-15, מלא בסלסילות נצרים ואגרטלי מיוליקה כחול-לבן ; ייצוג אלגורי של ה- schola medica Salernitana שבו אשתו של רוברט קורתוס דוכס נורמנדי מצילה אותו מהרעלה על ידי שתיית דם מפצע בזרועו ; ואדם חולה נפש לכוד בכלוב.

למה תרגמו את הספר לעברית? ועוד באיטליה...

קנון הרפואה היה מספרי לימוד הרפואה העיקריים של אותה תקופה באירופה. תורת המרות היוונית, שהתפתחה תחת כנפי האמפריה הפרסית , היתה לרפואה השלטת מסין ועד מרוקו. עם הספר (אנחנו), שידוע כעם המייצר רופאים, היה זה אך טבעי שתרגומים איכותיים יהיו נדרשים, ואכן, עם תרגומים אילו לימדו ולמדו רפואה בקהילות היהודיות השונות, והשפעות תורת המרות הפרסית חלחלו לרוב כתבי הרפואה היהודיים.

התרגום היה שמור באיטליה במנזר עד המאה ה 18, ב 1796 חיילים צרפתיים לקחו את התרגום עם כתבים אחרים לפריז, אחרי נפילת נפוליאון הוחזר כתב היד לאיטליה, לבלונגה , בספריית האוניברסיטה.

האפשרות לחזור 600 שנה אחורה ולקרוא בשפת אימי את קנון הרפואה , להכיר את מושגי הייסוד כפי שתורגמו במקור היה לא פחות מהארה עבורי, וההחלטה לרכוש את הספר ולהביאו ארצה, היתה קרובה מאוד לכך שאשאר לישון עם איבן סינא במקום עם אשתי.

את קנון הרפואה של איבן סינא קראתי באנגלית, בפרסית וגם בערבית, אבל העותק בעברית ששוקל 15 קילו גרם לספר שתחזיקו בקרוב בידכם (2 קילו וקצת) להיות משקל נוצה, ללא ספק היכולת להתעמק ולחקור את העותק הזה אפשרה לי להבין את הקנון בצורה עמוקה יותר, מלאכה שאני ממשיך בה ומאחל לעצמי לעשות בה ככל שאוכל.

כאשר אנו מתבוננים ומנסים להבין שוב, מהי הרפואה הפרסית? האיסוף הספרותי והגעתו לכל קצוות תבל (תבל של אז) אנו מבינים את כחה של הרפואה הפרסית ואת גודל תפוצתה, את השפעתה על הרפואה האוננית (יוונית- הודית) ועל הרפואה האויגרית, הרפואה האנטולית ולא פחות חשוב- על הרפואה הקונבנציונלית ששורשיה טמונים עמוק , גם ברפואה הפרסית.

סרטון המציג את הפקסימיליה: