בתמונה- אלת מסטיק בת יותר ממאה חמישים שנה באי כיוס, יוון
זכרון הוא אחד הדברים שאנו מפחדים לאבד ככל שאנו מתבגרים, והוא אחד הדברים הקשים לצפייה כאשר אנו מתבוננים באהובנו מאבדים אותו, ירידה קוגנטיבית, איבוד זכרון, שיטיון מוזכרים במקורות הפרסיים ומקבלים התייחסות רחבה.
מהו הזיכרון לפי הרפואה הפרסית ומי אחראי עליו?
נשאיר את זה פשוט ולא נטפס הפעם לפילוסופיה של הנשמה על פי איבן סינא, לכל אבר יש מזג, המח שלנו הוא קריר מעט ולח, לפי האנטומיה של המח, איבן סינא מתאר את החלקים השונים במח וגם את ההבדלים במזג בין חלקיו השונים. איבן סינא קושר את התפקודים הקוגנטיבים (כבר במאה ה 11) בכתביו אל המח ומסביר איזה חלק אחראי על איזה תפקוד, ואיזה תפקוד נפגע בהתאם לבריאות חלקי המח.
בריאות המח אינה אינה עומדת לבדה, ואיזון מרות הגוף (זוכרים? אם לא שווה לקרוא מאמרים קודמים בבלוג) הוא חשוב ביותר על מנת לשמור על תפקוד המח.
איזון המרות הוא פועל יוצא של אורח חיים, תזונה, שינה, פעילות גופנית, מצב רוח, שימוש בחומרים ותרופות ועוד, להרחבת הקריאה, הכנסו לבלוג בנושא ששת העקרונות של הרפואה הפרסית.
מה משתבש שם?
ובכן, ציינו שהמח הוא לח וקריר, לכן כל חוסר איזון של עודף בקור ולחות או עודף בחום ויובש במח יגרמו בהכרח לשינויים קוגנטיבים ובניהם גם בזכרון, חושב לזכור ששינויים במזג המח עלולים לגרום לא רק לשינוי בזכרון , אלא, למחלות שונות כמו מחלות נפש, גידולים בראש, ותסמינים נוירולוגים שונים.
מה קובע מה יקרה? המזג שלנו, המזג שלנו הוא לא פחות מהקוד הגנטי שלנו, הוא הייחוד שמצוי רק אצלנו בגוף, והוא נושא איתו מטען עם פוטנציאל חיובי וגם מטענים שתחת חוסר איזון, מגבירים את תהליך הדלקתיות ומעוררים מוטציות להתפתח לידי תסמינים ומחלות.
בשנים האחרונות, אני לוקח חלק במחקר ולימוד עם צוות כשרוני בגרמניה וארה"ב שחוקר את הקשר בין המזג לפי איבן סינא והקוד הגנטי שלנו.
אציין שתי דוגמאות שעלולות להזיק למזג המח באורח החיים שלנו-
* דמיינו אדם כועס, צועק, מתעצבן, האש של הגוף הופכת דומיננטית, מגבירה את פעילות המרה הצהובה , מעלה את כמותה ומוציאה אותה מאיזון בגוף. אם תהליך זה קורה לעיתים רחוקות, זו לא בעיה, אבל אם תהליך זה קורה לעיתים קרובות, המרה הצהובה, האש של הגוף, מייבשת את מרת הליחה, זו שאחראית על קרירות ולחות המח, בגיל צעיר זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתקפי זעם, היפר אקטיביות, מניה, ליבידו מוגזם, ולעיתים רחוקות בשבץ עם דימום. בגיל מאוחר יחל יובש במח שיהפוך דומיננטי וכרוני, למה? מכיוון שמחזור החיים שלנו מתחיל מחום ולחות ומסתיים בקור ויובש, לכן המח מתקשה להתאושש מהיובש שהאש משרה, האדם מתחיל להיות נרגן וזועף, דומה מאוד לתסמינים הראשונים של אלצהיימר. תסמינים כמו אינסומניה, כעס, חוסר סבלנות ואיבוד משקל, העור יהיה יבש . לאורך זמן, האש מותשת והיובש נשאר, התסמינים הנרגנים הופכים לשקיעה קוגנטיבית והקשר עם הסובב פוחת, עד לניתוק מוחלט.
* דוגמא שנייה- שימוש עודף בתרופות מורידות כולסטרול ושומנים בדם. דיי נדיר למצוא אדם מעל גיל 65 ללא תרופות להורדת כולסטרול או שומנים, במטרה להפחית את הסיכויי למחלות לב ומח, זו אמת יציבה לחלק מהאנשים, ללא ספק, אך לחלק אחר, התרופות מורידות את הכולסטרול ושומנים אחרים בגוף, בצורה כזו שהמוח הופך "רעב" יותר, יבש יותר רק בגלל השימוש בתרופה. לכן אם אדם נוטל תרופות מסוג זה ויש שינוי קוגנטיבי כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה על מינון ולנהל מעקב נכון.
במצב זה המח למעשה "מתקרר ומתייבש" ויוצא מאיזון.
דוגמאות מעין אלה רבות, ואני מקווה שזה שופך מעט אור על הרעיון.
מה עושים על מנת לשמור על המח?
כמובן קודם כל לשמור על אורח חיים בריא, תזונה נכונה, שינה מספקת (חשוב מאוד, בלילה שאנו ישנים המח מקרר ומלחלח את עצמו), פעילות גופנית, מצב רוח יציב והרבה שמחת חיים.
כמובן שלא תמיד זה מספיק, המזג שלנו עלול להכיל בתוכו את הנטייה ליובש מוגבר או קור מוגבר במח או בתרגום עכשיו, עלולה להיות מוטציה או מוטציות בקוד הגנטי שלנו שמעלות את הסיכון לחלות במחלות מסוג זה, היום ניתן לערוך פנל גנטי ולזהות את המוטציות, אין עדיין דרך מניעה בטוחה, אבל לשיטתנו, ניתן לתת תשומת לב מוגברת ואף לצרוך צמחי מרפא מתאימים לאזן את המזג (אני חוזר ומזכיר שאורח החיים יותר חשוב מכל צמח מרפא).
אילו צמחי מרפא יכולים לסייע במניעה ושמירה על בריאות המח?
שרף אלת המסטיק-
זוהי גם התמונה הפותחת של הבלוג, שרף אלת המסטיק נושא איתו ייחוד במזג ובתפקוד שלו, הוא מסוגל לייבש לחות עודפת אבל לא לגרום ליובש ברקמת המח, הוא מחדש את פעילותה הבריאה של הרקמה ומסייע בארומתיות שלו לרפא את פתחי החישה שלנו.
איבן סינא מתאר אותו: " השרף חם ויבש בדרגה השנייה, ומייבש פחות ומחמם פחות משרף הלבונה. הצמח עצמו אינו מחמם או מקרר. הצמח מכיל לחות אבל עשיר באיכות אדמתית, שאיכותה המייבשת טובה מזו של הלבונה. כל חלקי הצמח מכווצים ומצמתים, והשרף מייבש נוזלים עודפים ברקמות וממיס מרה עודפת באיברים וברקמות."
בנוסף חקרנו במסגרת המחקר שלנו את השימוש באלה למוטצית APP שמזוהה עם מחלת האלצהיימר ומצאנו את שרף אלת המסטיק כיעילה להאטת המוטציה.
השרף מתאים למצבים בהם קור ולחות הם דומיננטים.
את השרף ניתן ליטול בלעיסה כמסטיק, בבליעה בטבליות (ממליץ מאוד על הטבליות של חברת ברא צמחים) או לרסק לבד במכתש ועילי ולערבב עם מזון או לקפסל לבד.
ניתן לקרוא בהרחבה בספר על השימוש בשרף.
שמן זרעי רימונים-
זרעי הרימון הם תרופה עתיקה ממש כמו שרף האלה, ובמקורות נכתב כי הרימון מחזיר את השמחה ללב, ומוריד קנאה וכעס מהמח, או במילים אחרות, הרימון מוריד את האש העודפת מהמח אל המקום שאליו היא שייכת- הלב. מחקר רב פורסם על בריאות המח וכלי הדם בכל שקשור לרימון ושמן זרעי הרימון, אנו עושים שימוש רב בקליניקה בשמן על מנת לשמור על בריאות המח, מינון של כפית ביום מהשמן למצבים שמאפיינים חום ויובש מסייעת ומראה תוצאות קליניות מרשימות בשלבים הראשונים של המחלה ובהחלט יכולה לשמש כסממן מרפא להאטה ומניעה.
למי שמתקשה עם השמן, יכול לאסוף את זרעי הרימון, לייבשם, לקלות על מחבת קלות לאחר הייבוש ולטחון לאבקה.
בספר במונוגרפיה על הרימון תוכלו למצוא הרחבה על השימוש ודרכי לקיחה.
בזיליקום (ריחן) ורוזמרין-
שני צמחים ארומתים, אילו יעילים מאוד בשמירת בריאות המח, העלאת הקוגנציה ושיפור הזיכרון, ניתן להוסיפם לאוכל , לסלטים, הרפואה הפרסית מציינת מפורשות את השפעתם היעילה על המח.
אלת הבוטנה (פיסטוק)
גם אכילת פיסטוקים של אלת הבוטנה, אלה אטלנטית (קצת קשה יותר לקלף:), ושימוש בשמן מפירות אלה א"י נחשבים יעילים במיוחד לחיזוק המח, העלאת הזכרון ושיפור יכולות קוגנטיביות.
שמן שבר לבן-
השבר הלבן הוא צמח מרפא שאסור לשימוש בישראל, הוא נחשב רעיל ומסוכן. אנו עובדים איתו מחוץ לישראל ועושים שימוש בנוף הצמח ובזרעים, ומפיקים שמן רפואי. את השמן מטפטפים לאף לטיפול במצבי קור ולחות של המח. נוף הצמח נחקר רבות, ועמיתים שלי בארה"ב חוקרים את השימוש בנוף הצמח ביחד עם עלי הרוזמרין לטיפול באלצהיימר באוניברסיטת UCLA.
חשוב לזכור כי השבר רעיל מאוד ואין לעשות בו שימוש ללא השגחה רפואית, הדבר עלול לגרום למוות.
גם על השבר תוכלו לקרוא בהרחבה בספר.
שמן סיגל ריחני
שמן סיגל ריחני הוא שמן השרייה רפואי שמוסיף לחות וקור למח, הוא אחד השמנים היעילים ביותר לטיפול במצבי חום ויובש, אינסומניה (קושי לישון) כמו גם מצבים פתולוגים של המח שהזכרנו בתחילת הבלוג.
בספר תוכלו למצוא מונוגרפיה רחבה על הסיגל וכיצד ניתן להפיק את השמן לבד.
כל הנכתב בבלוג הוא אינו עצה רפואית ונועד להנגיש מידע, אין לראות בכתוב עצה או תחליף לטיפול רפואי
לרכישת ספר הקישו על הלינק.